ההורים לקחו משכנתא הפוכה? מה קורה לדירה ולחוב אחרי הפטירה, כמה זמן יש ליורשים, אילו אפשרויות עומדות בפניהם ומה כדאי לבדוק כבר עכשיו עם ההורים.
לבדיקה אישית מול יועץההורים שלכם לקחו משכנתא הפוכה, או שהם שוקלים לעשות זאת, ואתם רוצים להבין מה זה אומר בשבילכם? זו שאלה שמשפחות רבות נמנעות מלשאול בקול, אבל כדאי מאוד לברר אותה מוקדם. משכנתא הפוכה נפרעת בדרך כלל רק אחרי פטירת ההורים, ולכן מי שיעמוד מול הגוף המממן ביום שאחרי הם לרוב הילדים. במדריך הזה נסביר מה קורה לדירה ולחוב אחרי הפטירה, כמה זמן יש ליורשים, אילו אפשרויות עומדות בפניהם, ומה כדאי לבדוק כבר עכשיו, כשההורים עוד כאן ויכולים לענות על השאלות.
אם אתם מחפשים הסבר כללי על המוצר עצמו, על התנאים ועל מי יכול לקבל אותו, תמצאו אותו בעמוד משכנתא הפוכה. המדריך הזה מתמקד בצד של המשפחה והיורשים.
במשכנתא הפוכה ההורים מקבלים כסף בשעבוד הדירה שבבעלותם, ממשיכים לגור בה, ואינם נדרשים לשלם החזר חודשי מלא. במקום זה, הקרן נשארת פתוחה, ולעיתים גם הריבית מצטרפת אליה ונצברת לאורך השנים. ההלוואה נפרעת בדרך כלל כשהדירה נמכרת, ובמקרים רבים זה קורה אחרי שההורים הולכים לעולמם.
מבחינת הילדים יש לזה שתי משמעויות מרכזיות:
לדוגמה, במספרים עגולים והיפותטיים בלבד: אם ההורים קיבלו 400,000 ₪ בריבית שנתית של 5%, ולא שילמו דבר במשך 10 שנים, החוב בסוף התקופה יעמוד על כ-650,000 ₪. אחרי 15 שנים הוא יתקרב ל-830,000 ₪. הדוגמה הזו לא משקפת הצעה של גוף מסוים, אבל היא ממחישה למה חשוב לדעת מראש באיזה מסלול ההלוואה נלקחה.
כדי שהיורשים יוכלו לפעול בשם העיזבון, כולל מכירת הדירה או פירעון החוב, הם צריכים צו ירושה (כשאין צוואה) או צו קיום צוואה (כשיש צוואה). לפי המדריך של האפוטרופוס הכללי ליורשים, מומלץ להגיש את הבקשה סמוך ככל האפשר לרישום הפטירה, וכשהבקשה תקינה זמן הטיפול הממוצע ברשם לענייני ירושה הוא כ-40 ימים. כשחסרים פרטים או מסמכים, או כשמוגשת התנגדות, התהליך מתארך.
חשוב להתחיל בשלב הזה מהר, כי השעון מול הגוף המממן מתחיל לרוב לתקתק ממועד הפטירה, ולא ממועד קבלת הצו.
אחרי הפטירה יש לעדכן את הבנק או את חברת הביטוח שנתנו את ההלוואה ולבקש דוח יתרות מעודכן. הדוח צריך לפרט את הקרן, את הריבית שנצברה, את הפרשי ההצמדה אם יש, ואת העלויות הנלוות. אם הריבית ממשיכה להיצבר גם אחרי הפטירה, כל חודש של עיכוב מגדיל את הסכום לפירעון.
בשלב הזה היורשים צריכים להחליט איך לפרוע את החוב: למכור את הדירה, לשלם מכספם או לממן את הפירעון בדרך אחרת. נפרט את האפשרויות בהמשך.
התשובה תלויה בגוף שנתן את ההלוואה ובחוזה עצמו. לפי כתבה ב-ynet על משכנתא הפוכה לגיל השלישי, בחברות הביטוח יש ליורשים שנה מיום פטירת הלווים כדי למכור את הבית או לשלם את ההלוואה. באותה כתבה מצוין שבבנקים ההלוואה מוגבלת ל-30 שנה, ושניתן להעביר אותה ליורשים.
גם הפיקוח על הבנקים עסק בשאלה הזו. לפי דיווח בגלובס על טיוטת חוזר מ-2022, הוצע שהיורשים יוכלו לבקש דחייה של עד 12 חודשים בפירעון, כדי לגייס את הכסף בלי למכור את הנכס. מדובר בטיוטה, ולכן התנאים המחייבים הם תמיד אלה שכתובים בחוזה ההלוואה של ההורים. זו אחת הסיבות החשובות לקרוא את החוזה כבר עכשיו.
זו השאלה שמדאיגה הכי הרבה ילדים, ובצדק. התשובה תלויה בשני דברים: בתנאי החוזה ובכללי הירושה.
תנאי החוזה: חלק מההלוואות בנויות כך שהגוף המממן נפרע רק מהנכס, ואינו יכול לדרוש מהיורשים את ההפרש אם שווי הדירה נמוך מהחוב. מנגנון כזה נקרא "ללא זכות חזרה". לפי הדיווח בגלובס, טיוטת הפיקוח על הבנקים קבעה שהמשכנתא ההפוכה בבנקים תהיה בנויה כך. חשוב לבדוק אם ההלוואה של ההורים כוללת סעיף כזה, ומה בדיוק כתוב בו.
כללי הירושה: לפי המדריך של האפוטרופוס הכללי, חובות המנוח הם חלק מהעיזבון, והיורשים אמורים לשלם אותם באופן יחסי לחלקם בעיזבון ועד לגובה החלק הזה. המדריך גם מזהיר שאי תשלום חובות העיזבון עלול לחשוף את היורשים לתביעות אישיות מצד הנושים. במקרה שחובות העיזבון גבוהים מנכסיו, ניתן לבקש לנהל את העיזבון בהליך של חדלות פירעון. במצבים כאלה נכון להתייעץ עם עורך דין שעוסק בירושות לפני שמבצעים פעולה כלשהי בנכסי העיזבון.
זו הדרך הנפוצה ביותר, והיא גם הדרך שהמוצר תוכנן עבורה. הדירה נמכרת, החוב נפרע מתמורת המכירה, והיתרה מתחלקת בין היורשים לפי צו הירושה או הצוואה. כדאי להתחיל בתהליך מוקדם, כי מכירה בלחץ זמן עלולה להוביל למחיר נמוך יותר.
אם המשפחה רוצה לשמור על הדירה, למשל כי אחד הילדים רוצה לגור בה, אפשר לפרוע את החוב מחסכונות. במקרה כזה כדאי לבקש מהגוף המממן אישור סילוק מסודר, ולוודא שהשעבוד נמחק מהרישום.
יורשים שרוצים לשמור על הדירה אבל אין להם את מלוא הסכום יכולים לבדוק מימון חדש בשעבוד הנכס, כדי לפרוע את המשכנתא ההפוכה ולהחליף אותה בהלוואה שמשולמת בהחזרים חודשיים. בבנקים, הלוואה לכל מטרה בשעבוד דירה מוגבלת לפי כללי בנק ישראל ל-50% משווי הנכס, וניתן להגיע עד 70% ובלבד שהחלק שמעל 50% אינו עולה על 200,000 ₪. גופים חוץ-בנקאיים אינם כפופים למגבלות האלה, ולכן המימון אצלם יכול להיות גבוה יותר: ניתן לגייס מימון של עד 90% משווי הנכס, בתנאים המתאימים, בדרך כלל בריבית גבוהה יותר. הסבר מלא תמצאו בעמוד הלוואה כנגד נכס.
כשיש כמה אחים ורק אחד מהם רוצה את הדירה, ההחלטה מורכבת יותר: צריך גם לפרוע את החוב וגם לפצות את שאר היורשים על חלקם. לפי המדריך של האפוטרופוס הכללי, היורשים יכולים לחתום על הסכם חלוקת עיזבון, ולקבוע בו חלוקה שונה מזו שקבועה בחוק. בגלל ההשלכות המשפטיות והמיסויות, כדאי לבנות הסכם כזה עם עורך דין.
השיחה הזו לא פשוטה, אבל היא חוסכת למשפחה הרבה עוגמת נפש בהמשך. כתבת ynet מציינת שהבנקים וחברות הביטוח מבקשים ליידע את היורשים, ושבחברות הביטוח נדרשת הסכמה שלהם לתהליך. גם כשאין חובה כזו, כדאי מאוד שהילדים יכירו את התמונה. אלה השאלות שכדאי לברר:
ההחלטה על משכנתא הפוכה שייכת להורים. זה הכסף שלהם, הדירה שלהם והחיים שלהם, ולעיתים ההלוואה היא מה שמאפשר להם לחיות בכבוד ובנוחות. התפקיד של הילדים הוא לא להתנגד, אלא להבין, לשאול ולעזור לוודא שההחלטה מתקבלת עם כל המידע.
כדאי לגשת לשיחה כשהמטרה ברורה: לא "כמה יישאר לנו", אלא "איך נדאג שהכול יהיה מסודר". כשיש כמה אחים, עדיף שכולם יקבלו את אותו מידע באותו זמן, כדי למנוע תחושה של חוסר שוויון. ואם אחד הילדים קיבל בעבר עזרה כספית גדולה מההורים, למשל לרכישת דירה, זה הזמן לדבר גם על כך.
אם ההורים עדיין לא חתמו, כדאי לבדוק יחד איתם גם חלופות. בעמוד משכנתא והלוואה לגיל 55 ומעלה מפורטות אפשרויות נוספות, ואם המטרה היא לעזור לאחד הילדים, כדאי לקרוא גם את המדריך הלוואה כנגד דירת הורים או דירה בירושה.
לא בהכרח. החוב נפרע בדרך כלל מהדירה עצמה, ולפי המדריך של האפוטרופוס הכללי היורשים אחראים לחובות העיזבון עד לגובה חלקם בעיזבון. מה שקובע בפועל הוא החוזה של ההלוואה, ולכן כדאי לבדוק אם הוא כולל סעיף שמגביל את החוב לשווי הנכס.
כן, אם פורעים את החוב. אפשר לעשות זאת מכספי היורשים, או באמצעות הלוואה חדשה בשעבוד הדירה, בבנק או בגוף חוץ-בנקאי, בכפוף לבדיקת יכולת ההחזר של מי שייקח את ההלוואה.
כשההלוואה ניתנה לשני בני הזוג, בדרך כלל בן הזוג שנותר בחיים ממשיך לגור בדירה, וההלוואה נפרעת רק אחרי פטירת הלווה האחרון. כדאי לוודא בחוזה ששני ההורים רשומים כלווים.
לפי המדריך של האפוטרופוס הכללי, יורש רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון, ומומלץ להגיש את ההסתלקות יחד עם הבקשה לצו ירושה. מדובר בצעד משפטי עם השלכות, ולכן כדאי לקבל ייעוץ משפטי לפני שמחליטים.
משכנתא הפוכה יכולה לשפר מאוד את איכות החיים של ההורים, אבל היא משאירה למשפחה משימה ברורה ביום שאחרי: לקבל צו, לברר את יתרת החוב ולפרוע אותו בזמן. משפחה שמכירה את החוזה מראש, יודעת כמה זמן יש לה ומבינה את האפשרויות, תוכל לקבל החלטות רגועות ולא בלחץ.
בישרים אנחנו מלווים משפחות בבדיקת האפשרויות מול בנקים וגופים חוץ-בנקאיים, כולל מימון לפירעון חוב על דירה שעברה בירושה.
ההורים לקחו משכנתא הפוכה ואתם רוצים להבין מה האפשרויות? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
מקורות וקריאה נוספת: האפוטרופוס הכללי – מדריך ליורשים של מנוח שלא הותיר צוואה; ynet – משכנתא הפוכה לגיל השלישי; גלובס – טיוטת הפיקוח על הבנקים למשכנתאות הפוכות.
* אין חובה לקבל הלוואה. קבלת ההלוואה, ההחזרים והריבית נתונים לשיקול דעתה הבלעדי של החברה המממנת. אי עמידה בהחזר ההלוואה עלולה להוביל לגביית ריבית בגין פיגורים והליכי הוצאה לפועל.
הבהרה: המידע המופיע באתר זה הנו לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ מקצועי, המלצה, ייעוץ משפטי, ביטוחי או פיננסי, ואינו תחליף לייעוץ אישי ומקצועי המותאם לנתוניו ולצרכיו של כל אדם. ההסתמכות על המידע היא באחריות המשתמש בלבד.
אי-עמידה בפרעון ההלוואה עלולה לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל.
ט.ל.ח